בשלב הראשוני בו בני הזוג מכירים לראשונה, פועלים בגופם הורמונים שמייצרים התאהבות. אותם הורמונים שגורמים לנו לראות את בן הזוג כדבר המדהים ביותר שנוצר אי פעם ולרצות לעשות עבורו רק טוב.
בשלב זה אנו נטולי אגו ועסוקים כל כולנו בנתינה ובראיית האחר כדבר החשוב ביותר עבורנו ומכך אנו מקבלים סיפוק עצום.
בשלב זה אנו נותנים הרבה ומזדקקים למעט.
בנוסף, היכולת לראות את עצמינו דרך עיניו של בן זוגנו באור כל כך חיובי גורמת לנו להתאהב בעצמנו מחדש ולהרגיש טוב יותר.
לא פלא אם כן שבשלב הזה יחסי המין נהדרים והתשוקה מגיעה לשיאים חדשים שלא הכרנו.
הטבע, שאחראי לאותן תחושות מטריפות בתחילת הקשר, הוא קצת שקרן ומטרתו היא אחת – לגרום לזוג להתחבר ולהתרבות. בשלב זה הכל קורה מעצמו ולא צריך להתאמץ כדי להרגיש חיבור ותשוקה.
ואז…
עובר זמן, גורמים אחרים מצטרפים לתמונה: מקימים בית, עובדים, כל אחד מבסס את מעמדו בחייו המקצועיים, ההורות מגיעה, גידול הילדים, חשבונות, תלאות החיים, סדר יום עמוס ומשתנה ומשימות וקשיים נוספים המכבידים על הזוגיות. לאט לאט הניצוצות כבים, התשוקה דועכת, העייפות משתלטת, החיבור כבר לא מה שהיה והפער בין המצוי לרצוי הולך וגדל ועימו התסכול.
התחושה היא שעבדו עלינו וזה לא מה שביקשנו, אבל עכשיו אנו תקועים במצב שבו איננו יודעים מה לעשות כדי להחזיר את אותן תחושות טובות שמילאו אותנו בהתחלה. זוגות המגיעים לשלב זה משמיעים משפטים כמו "היא לא מי שהכרתי בתחילת הקשר", "הוא השתנה ובכלל לא בבית", "ציפיתי לגדל את הילדים במשותף אבל נשארתי לבד" , "אני כבר לא זוכרת במה התאהבתי", "אין סיכוי לגשר על הפער בינינו" ועוד.
מכאן, אופן ההתמודדות עם המשבר יכול להיות הרסני לקשר או להעצים אותו ולחזק אותו עוד יותר ממה שהיה בהתחלה.
העבודה על הקשר בשלב בו הרומנטיקה דועכת ומצטננת, דורשת התמודדות חדשה ועיסוק בערכים כמו הקשבה, כבוד, אהבה, לקיחת אחריות ויצירתיות.
את הכלים החדשים שצריך ללמוד כדי להתחבר מחדש יכול בקלות איש מקצוע מיומן ללמד את בני הזוג ולגרום להם לחיות מתוך אהבה גדולה, תשוקה ושמחה בחייהם.
