אינסומניה (נדודי שינה) מוגדרת כתופעה של שינה בלתי מספקת או שאינה איכותית הגורמת לירידה בתפקודו של האדם.
כאשר הגוף נח בזמן השינה, במוח נוצרת פעילות נוירולוגית ופיזיולוגית אינטנסיבית, כל המידע אותו סופג האדם במהלך היום עובר עיבוד במוח בזמן השינה. מכאן ניתן להסיק שבמצבים של אינסומניה, בה איכות וכמות השינה נפגעת, יש השפעה ישירה על התפקוד המוחי של האדם.
כיצד אינסומניה באה לידי ביטוי?
ישנם כמה אופנים בהם אינסומניה באה לידי ביטוי. לעיתים ניתן לראות את כל הביטוי שלהם יחד ולעיתים רק חלק מהם באים לידי ביטוי. כמו כן, אנשים מסוימים יכולים לבטא בתקופה אחת חלק מהתסמינים ובתקופה אחרת את כולם.
תסמיני אינסומניה
- קושי להירדם בתחילת הלילה.
- תחושה כללית של שינה בלתי מרעננת שגוררת עייפות כרונית במהלך שעות היום.
- התעוררויות במהלך הלילה וקושי להירדם בחזרה (קושי להיכנס לשינה עמוקה ורציפה).
- יקיצות מוקדמות מדי בבוקר.
- אצל ילדים – התנגדות ממושכת להשכבה. צורך במעורבות של הורה / מטפל בכדי להירדם.
סוגי אינסומניה
ישנם שלושה סוגים נפוצים של אינסומניה, וחומרתם נמדדת על פי משך הופעת הבעיה:
- אינסומניה חולפת
בדרך כלל נעלמת תוך כמה ימים. חלק מהסיבות האפשריות לנדודי שינה חולפים הן: ג'ט לג (עייפת), מחלה, לחץ נפשי מאירוע מרגש או משבר. - אינסומניה קצרת מועד
נדודי שינה קצרי מועד חולפים בדרך כלל לאחר מספר שבועות או לאחר הסתגלות האדם למצב החדש. חלק מהסיבות לקיומם הן: אירוע טראומטי (לחץ נפשי, מחלה, מוות של אדם קרוב, תאונה, פציעה, פיטורין, משבר כלכלי או משבר בכלל). - אינסומניה כרונית
נדודי שינה קבועים שאינם חולפים תוך מספר שבועות. חלק מהסיבות לקיומם הן: הפרעות או מחלות נפשיות, בעיות רפואיות (מחלות כרוניות, בעיות נשימה, בעיות אורתופדיות כגון: כאבי גב שאינם מאפשרים שינה תקינה) צריכת אלכוהול / סמים / תרופות למיניהן וכד'.
ה-(DSM (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – ספר ההפרעות העולמי, חילק את הפרעות השינה לשני סוגים:
- הפרעות שינה ראשוניות
שבאות בזכות עצמן ללא מחלה או הפרעה אחרת, בתוכן נכללת אינסומניה. - הפרעות שינה שניוניות
המתלוות למצב אחר (מחלה, הפרעה, תרופות שגרמו להפרעת שינה, אלכוהוליזם ועוד).
השפעת האינסומניה על האדם
כאשר נדודי שינה הופכים להיות כרוניים ואינם תחומים בפרק זמן של כמה שבועות, השפעתם על האדם ניכרת וניתן לראות השלכות רבות על הגוף, חלקן: ירידה בתפקוד היומיומי, שינויי במצבי רוח, דיכאון, השמנת יתר, ירידה בתפקודים קוגניטיביים (זיכרון, טווח קשב, יכולת למידה, יצירתיות, יכולת פתירת בעיות וקבלת החלטות לקויה ומעוכבת). כל אלו משפיעים על היחסים הבין-אישיים של האדם ועלולים להוביל לתוצאות הרסניות (כגון: גירושין, פיטורין, תאונות ועוד). בנוסף, כאשר כמות השינה ואיכותה נפגעת בטווח של יותר מכמה שבועות ניתן לראות ירידה במערכת החיסונית, מופיעות סחרחורות, תחושת חולי ובלבול.
ככל שעובר הזמן והבעיה אינה מטופלת, כך גדלים הסיכויים לסבול מהשפעות נדודי השינה.
לבדיקת כמות שעות השינה הנחוצה בכל גיל ניתן להיעזר בטבלת שעות שינה.
טיפול באינסומניה
כאשר האינסומניה הינה חולפת או קצרת מועד אין צורך לטפל בה על ידי טיפול תרופתי. אך אם המצב נמשך מעבר לכמה שבועות, ישנן מספר אופציות לטיפול בבעיה וביניהן טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי, כל מקרה לגופו.
טיפול באינסומניה של ילדים
יועצות שינה מטפלות באינסומניה על ידי הדרכת ההורים והנחייתם כיצד לעצב נכון את סביבת השינה של הילד, כיצד לזהות את הזמן הנכון להרדים אותו וכיצד לעצב לו הרגלי שינה שיעזרו לפתור את הפרעות השינה שלו.
בעזרת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ניתן לפתור את נדודי השינה אצל ילדים (לרוב ללא הפנייה לרופא לצורך קבלת טיפול תרופתי) וכאשר מתאימים את הפתרון הנכון לכל ילד וילד, אחוזי ההצלחה בפתרון האינסומניה גבוהים מאד.
